אזרח בריטי שנולד באנגליה לאב ישראלי ולאם אנגליה. ההורים התגרשו, האבא עלה לארץ ורשם את ילדיו במרשם האוכלוסין ללא ידיעתם. עם רישומם הפכו הילדים "לישראלים" על כל המשתמע מכך. בהגיע הלקוח לגיל 17 זומן לצו ראשון ואחר כך ללשכת גיוס. הלקוח חשב לעשות עלייה בעקבות אביו והיה בארץ בביקור משפחתי, ראה את צו הגיוס והחליט שזו דרכו להפוך "לישראלי". לתומו חשב שהוא מתנדב לצבא, והיות והלקוח לא יודע עברית כמעט בכלל, חתם על טפסים צבאיים והחל את שירותו הצבאי בצנחנים. לאחר חודשיים לערך, כשאימו שנותרה ערירית באנגליה הודיעה לו שמעקלים לה את הבית, ביקש החייל ממפקדיו לעזוב את הצבא ולחזור לאנגליה לסייע לאימו ולאחותו. מפקדיו אישרו לו.
מבלי להמתין למימון כרטיס הטיסה על ידי אל"ח עקב היותו חייל בודד, רכש בכספו כרטיס טיסה לאנגליה ושב רק כעבור 7 שנים לערך לארץ. עת הגיע לארץ, נעצר בנתב"ג והוסגר כעבור מספר ימים למשטרה הצבאית.
כעבור 48 שעות של שהייה בכלא הצבאי, שוחרר החייל מן המעצר ונשפט בדין משמעתי וחזר לאנגליה.
הטיעונים ששכנעו את פרקליטות עריקים להעמידו לדין משמעתי:
1. חוקיות "איזרוחו" של הלקוח
2. תחולת חוק שירות ביטחון עליו.
3. בעיות כלכליות.
4. מצבו המשפחתי, היותו אבא לתינוק שנותר ללא השגחה בארץ.
5. חסר ראייתי של מסמכים "שנעלמו" מתיקו האישי. | 
